סוגי קרקע בישראל: כורכר, חרסית תופחת, לס וסלע, ומה הם משנים בכמויות
סוגי קרקע בישראל משתנים לא רק בין הנגב לחוף, אלא לפעמים בתוך אותו מגרש. לכמאי זה לא עניין גאולוגי בלבד: סוג הקרקע קובע אם יהיו כלונסאות או רפסודה, איזה קידוח ייבחר, כמה חפירה ומצעים יהיו, ואילו בדיקות ייכנסו לכתב הכמויות. העמוד מסכם את הקרקעות הנפוצות ואת מה שכל אחת מהן נוטה לשנות בכמויות, ברמה כללית בלבד.
סוגי קרקע בישראל: מפה קצרה
- כורכר וחמרה, מישור החוף. רכסי הכורכר בנויים משכבות מתחלפות של כורכר, אבן חול גירית שהורבדה ברוח, ושל חמרה, קרקע קדומה. בספרות ההנדסית כורכר מתואר כחול מלוכד חלקית: לוחות מלוכדים בגדלים שונים, פזורים בלי סדר, ובין הלוחות עדשות חול. לכן התכונות משתנות בדרך כלל גם בתוך אותו אתר.
- חול. שדות החולות העיקריים נמצאים לאורך חוף הים התיכון, בצפון מערב הנגב ובדרום הערבה. חול צפוף נחשב בתעריפי ביסוס ממשלתיים לתנאי קרקע רגילים; חול לא צפוף נחשב לתנאים מיוחדים.
- חרסית, ובמיוחד חרסית תופחת. חרסית תופחת משנה נפח עם הרטיבות. מחקר מהטכניון מצא שבאתר שנחקר עיקר שינויי הרטיבות העונתיים התרחשו בכ־2.5 המטרים העליונים, ובבניינים שנבנו על חרסית נסדקו העמודים שבין הכלונסאות לקורות הרצפה. מחקר אחר הראה שתפיחה עלולה ליצור כוחות מתיחה בזיון הכלונס.
- לס, בנגב. קרקעות לס רגישות בדרך כלל להתמוטטות כשהן מורטבות, ובנספח תכנוני בדרום צוין שחוזקו הנמוך של הלס דורש התייחסות בחפירה.
- גיר, דולומיט וקירטון, באזורי ההר. בגיר ובדולומיט של מרכז הארץ הנקבוביות היא בעיקר תעלות המסה וחללים, כלומר קרסט. בדוח קרקע שפורסם באזור ההר נכתב שחוזק הקירטון יורד בהרטבה ממושכת, ושהצור שבתוכו קשה מאוד ושוחק את המקדח.
- בזלת וקרקעות בזלתיות, בגולן ובגליל המזרחי. רוב רמת הגולן מכוסה בזרמי בזלת, וחלק מהקרקעות שמקורן בבזלת הן בעלות אופקים פלסטיים.
- מילוי. לא סוג קרקע טבעי, אבל נפוץ מאוד במגרשים עירוניים. בדוח קרקע אחד צוין שמילוי לא מבוקר בגב קירות עלול לשקוע בכמה אחוזים מעוביו, ומילוי מלאכותי נחשב לקרקע רגישה במיוחד להתנזלות.
החלוקה הזאת כללית. אין דרך לדעת מה יש מתחת למגרש מסוים בלי דוח של אותו מגרש, כמוסבר בעמוד דוח קרקע וכתב כמויות.
איזה קידוח מתאים לאיזו קרקע
כלונסאות קדוחים נקדחים בדרך כלל ביבש כל עוד לא נתקלים במי תהום או בקרקע מתמוטטת. כשהדפנות אינן יציבות, תומכים בהן בצינור מגן זמני או בתמיסת בנטונייט, שמייצבת את הדופן בלחץ הידרוסטטי, ויוצקים דרך צינור מלמטה למעלה. בדוח קרקע ממשלתי אחד נכתב במפורש שהימצאות מים תחייב מעבר לקידוח בבנטונייט, וזה בדיוק סוג המשפט שמשנה סעיף בכתב.
בשיטת CFA הבטון נשאב דרך הציר החלול של הבורג, בלי צינור מגן ובלי תמיסה, והזיון מוגבל לעיתים קרובות לחלק העליון של הכלונס. השיטה מוגבלת בדרך כלל לקרקע ולסלע חלש מאוד, ותנאים כמו חול רופף עם מי תהום רדודים או חללים בגיר אינם נוחים לה. בסלע קשה ובבולדרים משתמשים בקני גלעין ובפטישים פניאומטיים, ובגיר קרסטי ובאתרים עם גישה מוגבלת נפוצים מיקרו כלונסאות בקוטר קטן. במסוף ימי במישור החוף, החדרה של כלונסאות פלדה דרך שכבות אבן חול שברה את הלוחות ודרשה החדרה עמוקה מהמתוכנן; דוגמה לכך שגם הכורכר «היציב» מפתיע.
| קרקע | שיטת ביסוס או קידוח שמופיעה בדוחות | מה לבדוק בכתב הכמויות |
|---|---|---|
| כורכר וחמרה | כלונסאות קדוחים, לעיתים בבנטונייט בגלל עדשות חול | שתי חלופות קידוח, או כלל למעבר ביניהן |
| חול עם מי תהום רדודים | צינור מגן או תמיסה; CFA פחות מתאים | סעיפי שאיבה, פיאזומטרים ובטון במי תהום |
| חרסית תופחת | כלונסאות מועמקים מתחת לאזור התפיחה, רצפה תלויה | ארגזים מתחת לרצפה במקום מצע, הפרדת אלמנטים מהקרקע |
| לס | תלוי בדוח; רגישות להרטבה | הגנה מהרטבה, מצעים ומילוי מבוקר, בדיקות הידוק |
| גיר קרסטי וקירטון | מיקרו כלונסאות, קידוח בפטיש, מילוי חללים | תוספת לקידוח בסלע, אורך כלונס שנקבע באתר |
| מילוי לא מבוקר | העמקה מתחת למילוי או החלפת קרקע | נפח החלפת קרקע, פינוי, מילוי מובא והידוק |
בכל השורות האלה יש לבדוק מול דוח הקרקע של הפרויקט ומול יועץ הקרקע והקונסטרוקטור. מה שמופיע בטבלה הוא מה שנוהג להופיע בדוחות, לא המלצה לפרויקט מסוים. עוד על הסעיפים עצמם בעמוד כתב כמויות לחפירה ודיפון.
מה כל קרקע נוטה לשנות בכמויות
סוגי קרקע בישראל נבדלים גם במה שהם מוסיפים לכתב. חרסית תופחת מביאה איתה רצפה תלויה: בדוחות שפורסמו נקבע שכל אלמנט שנוגע בקרקע יופרד ממנה בארגזים, ורצפת המבנה תתוכנן כרצפה תלויה מעל ארגזים. בכתב זה אומר פרק כלונסאות ארוך יותר, ארגזים במ״ר במקום מצע במ״ק, וקורות יסוד תלויות. חול ומי תהום מביאים סעיפי דיפון, שאיבה ובטון בתנאים רטובים. סלע קשה מביא תוספת לחציבה ולקידוח, ולעיתים אורך כלונס שנקבע רק באתר, כלומר כמות שהיא אומדן ונמדדת מחדש בביצוע. מילוי מביא החלפת קרקע ופינוי. על ההבדל בין כמות מתוכננת לכמות שנמדדת בביצוע, בעמוד כמות פיזית, כמות בכתב וכמות להזמנה.
הערה על תקנים. דוחות קרקע מפנים לתקן הביסוס הישראלי ולסעיפיו, למשל לדרישות לביסוס בקרקע תופחת. העמוד הזה לא מצטט את נוסח התקנים, ובכל שאלה על דרישות התקן החלות על פרויקט יש לפנות ליועץ הקרקע ולקונסטרוקטור.
מה חשב כמויות מקצועי מוסיף כאן
מדידה לפי הסימון בלבד תכניס לכתב את הכלונסאות שבתוכנית, באורך שבתוכנית. חשב כמויות שבא מהשטח, למשל הנדסאי בניין שעבד בביצוע, קורא גם את דוח הקרקע ושואל אם התוכנית והדוח מספרים אותו סיפור. לדוגמה: הדוח מתאר חרסית תופחת וממליץ על רצפה תלויה, ובתוכנית הקונסטרוקציה מופיעה רצפה על מצע בחלק מהמבנה. מדידה לפי התוכנית תכניס מצע; בדיקה מקצועית מסמנת את הפער כשאלה ליועץ הקרקע ולקונסטרוקטור, והם מכריעים. התוצאה היא דגל, לא תיקון של הכמאי. עבודה של כמאי לפרויקטי בנייה מתחילה שם, לפני שמספר נכנס לכתב.
סוג הקרקע משנה את חישוב כמויות העפר: חרסית תופחת, כורכר וסלע נחפרים ומפונים אחרת. לכן חישוב הכמויות נשען על דוח הקרקע של המגרש, לא על ממוצע אזורי.
שאלות נפוצות
איך יודעים איזו קרקע יש במגרש?
רק מדוח קרקע של המגרש, עם קידוחי ניסיון ובדיקות. מפות כלליות ודוחות של מגרשים סמוכים נותנים כיוון, לא תשובה, ובמיוחד בכורכר, שבו התכונות משתנות בתוך האתר.
מה זה חרסית תופחת ולמה היא בעייתית?
חרסית שמשנה נפח עם הרטיבות. התפיחה מרימה רצפות וקורות ועלולה למתוח את זיון הכלונסאות, ולכן הדוחות דורשים בדרך כלל רצפה תלויה והעמקה של הכלונסאות מתחת לאזור התפיחה.
מה זה קידוח CFA?
קידוח בבורג רציף שדרך צירו החלול נשאב הבטון, בלי צינור מגן ובלי תמיסה. כשהתנאים מתאימים הוא מהיר וחסכוני, אבל הוא מוגבל לקרקע ולסלע חלש ולא מתאים לכל אתר.
סוג הקרקע משפיע על מחיר כתב הכמויות?
לא על מחיר השירות, אלא על תכולת הכתב: יותר חלופות, יותר סעיפי בדיקות וניטור, ויותר כמויות שמסומנות כאומדן. בעמוד אומדן עלויות בנייה מוסבר איך מתייחסים לכמויות כאלה באומדן.
יש לכם פרויקט? ספרו לי בקצרה מה הפרויקט ומה כבר קיים. כשהפרויקט מתאים, אחזור בדרך כלל עם שאלות ממוקדות ועם הצעת מחיר בכתב.
לפנייה ולהצעת מחירעוד באתר
* נוצר בעזרת AI לצורך שיווק, להמחשה בלבד. התוכן לא נבדק על ידי יעקב אביטל ואינו ייעוץ מקצועי. יש לבדוק כל פרויקט לגופו על ידי כמאי מקצועי ומהנדס.