אופני מדידה: מה קובע המפרט הכללי, מה נהוג בעולם, ומה זה אומר לכתב הכמויות שלכם
אופני מדידה הם הכללים שקובעים איך הופכים תוכנית לכמות: באיזו יחידה מודדים כל פריט, מה מנכים, מה כלול במחיר ומה נמדד בנפרד. בלי כללים כאלה שני חשבי כמויות יקבלו מאותה תוכנית שני מספרים שונים, ושני קבלנים יתמחרו שתי עבודות שונות. בישראל הכללים יושבים בסוף כל פרק של המפרט הכללי; בעולם יש כמה שיטות מפורסמות, ומעניין לראות במה הן מסכימות.
אופני מדידה בישראל: הפרק שמסתיים בכללים
המפרט הכללי לעבודות בנייה, שמפרסמת הוועדה הבין משרדית, בנוי מפרקים ממוספרים לפי סוג עבודה: מוקדמות, עבודות עפר, בטון יצוק באתר, איטום, טיח, ריצוף וחיפוי, צביעה, פיתוח ועוד. כל פרק מסתיים בתת פרק של אופני המדידה ותכולת המחירים. שם, למשל, נקבע שעבודות הבטון נמדדות נטו כשהן מושלמות במקומן, לפי נפח במ״ק ובנפרד לכל סוג בטון, שהזיון נמדד בנפרד, ושפתחים קטנים מסף מסוים אינם מנוכים. בפרק הטיח נקבע שטיח נמדד במ״ר על שטחים שרוחבם מעל סף מסוים, בניכוי שטחים גדולים שאינם מטויחים, ושחשפים צרים נמדדים במטר אורך.
שתי תכונות של השיטה הישראלית ראוי להכיר. האחת: הפרקים מתעדכנים בזמנים שונים, ולכן «המפרט הכללי» הוא אוסף של מהדורות משנים שונות. השנייה: המפרט המיוחד של הפרויקט רשאי לשנות את אופני המדידה, ובמכרזים רבים כתוב במפורש שהעבודות יימדדו לפי אופני המדידה והתשלום של הפרויקט ולא לפי המפרט הכללי. הכמויות עצמן מוגדרות ברוב החוזים כאומדן שנמדד מחדש בביצוע, אלא אם החוזה פאושלי. על הפער בין המפרט לבין מחירונים בעמוד המפרט הכללי מול מחירון פרטי.
מה עושים בעולם
בבריטניה המכון המלכותי של המודדים המוסמכים מפרסם משפחה של שלושה מסמכים: אחד לאומדן ולתכנון עלויות, אחד למדידה מפורטת לכתבי כמויות של בניינים, ואחד לעלויות אחזקה ומחזור חיים. המהדורות הנוכחיות שלהם מאוקטובר 2021, והן זמינות להורדה חופשית. להנדסה אזרחית יש שיטה נפרדת של מכון המהנדסים האזרחיים, שבנויה על מדידה מחדש תוך כדי ביצוע ועל סיווג העבודה בקודים. בהונג קונג, באוסטרליה ובניו זילנד, בדרום אפריקה ובהודו יש שיטות לאומיות משלהן, חלקן בפורמט טבלאי של כללי הגדרה, מדידה ותכולה לכל פריט, וההודית מחולקת לעשרות חלקים לפי מקצוע. בארצות הברית, לעומת זאת, המסמכים המקובלים הם שיטות סיווג של מפרטים ושל אלמנטים, שאינן קובעות יחידות מדידה או ניכויים. גם התקן הבינלאומי לניהול עלויות, שמהדורתו השלישית מ־2021, הוא מערכת דיווח וסיווג, ולא שיטת מדידה. רשימת המקורות המלאה שמורה אצלי; בעמוד הזה הסיכום בלבד.
במה כולן מסכימות
- מדידה נטו «כפי שבוצע במקום». הניסוח הזה מופיע כמעט מילה במילה בשיטה הבריטית, בהונג קונגית, בדרום אפריקאית ובהודית, ובמכרזים ישראליים.
- יחידה מוגדרת לכל פריט ועיגול. מטר, מ״ר, מ״ק, ק״ג או טון, יחידה; כמויות מעוגלות ליחידה שלמה ברוב השיטות, ומידות נמדדות לסנטימטר הקרוב.
- תיאור מלא. כתב הכמויות צריך לתאר את החומרים ואת רמת העבודה, גם כשהכמויות משוערות.
- מוקדמות כסעיף נפרד. התארגנות, עבודות זמניות והוצאות כלליות מופיעות בפרק משלהן, ולא מובלעות בסעיפי העבודה.
- תכולת מחיר. מחיר היחידה כולל עבודה, חומרים, עבודות זמניות ורווח, אלא אם נאמר אחרת.
במה הן נבדלות
| נושא | מה משתנה בין השיטות |
|---|---|
| ספי ניכוי פתחים | בשיטה הבריטית לגימורים אין ניכוי לפתח עד מ״ר אחד; בדרום אפריקאית הסף שונה לבטון, לטפסות ולבנייה; בכולן פתח בגבול השטח הנמדד מנוכה תמיד |
| חפירה | מדרגות עומק של שני מטרים בבריטית, של מטר וחצי בהודית; סיווג סלע שנקבע לכל חוזה בשיטה האזרחית הבריטית; בישראל לפי המידות התיאורטיות בתוכניות, בלי מרחבי עבודה |
| טפסות | נמדדות בנפרד ברוב השיטות הזרות, ובחלקן לפי רוחב או עומק; בישראל כלולות במחיר הבטון |
| כמויות קבועות או משוערות | הבריטית מאפשרת כתב קבוע וכתב משוער; האזרחית בנויה כולה למדידה מחדש; בישראל הכמויות אומדן, למעט פאושלי |
| מבנה המסמך | טבלאות כללים לכל פריט, קודים אלפאנומריים, חלקים לפי מקצוע, או כללים צמודים למפרט הטכני כמו בישראל |
ההבדל בטפסות הוא הבולט ביותר למי שעובר בין שיטות: בכתב ישראלי לפי המפרט הכללי מחיר הבטון כולל את הטפסות והפיגומים, ואילו בכתב לפי שיטה זרה הטפסות הן סעיף נפרד במ״ר. קבלן שמתמחר כתב ישראלי לפי הרגלים מחו״ל, או להפך, עלול להכפיל או להשמיט סעיף שלם. עוד על סוגי הכמויות בעמוד כמות פיזית, כמות בכתב וכמות להזמנה.
מה זה אומר לכתב הכמויות שלכם. בראש הכתב כותבים לפי איזו שיטה מודדים ולפי איזו מהדורה, ולכל סעיף שסוטה ממנה מוסיפים אופן מדידה מיוחד. כתב שלא אומר לפי מה נמדד מזמין שתי פרשנויות. על מבנה הכתב בעמוד כתב כמויות.
מה חשב כמויות מקצועי מוסיף כאן
מדידה לפי הסימון בלבד נותנת כמות; מדידה לפי אופני מדידה מוצהרים נותנת כמות שאפשר לתמחר ולהתווכח עליה פחות. חשב כמויות שבא מהשטח, למשל הנדסאי בניין שעבד בביצוע, בודק בכל סעיף אם היחידה, התיאור ותכולת המחיר תואמים את השיטה שהכתב מצהיר עליה. לדוגמה: כתב שנכתב לפי המפרט הכללי כולל את הטפסות במחיר הבטון, ובמפרט המיוחד של הפרויקט מופיע סעיף נפרד לטפסות לבטון חשוף. מדידה לפי הסימון תכניס את שניהם; בדיקה מקצועית מסמנת את הכפילות האפשרית כשאלה למתכנן, והוא מכריע. בנושאי קרקע, חפירה, ביסוס ודיפון יש לבדוק מול דוח הקרקע של הפרויקט ומול יועץ הקרקע והקונסטרוקטור.
אופני המדידה הם השפה של חישוב כמויות: הם קובעים מה מנכים, מה מוסיפים ובאיזו יחידה מודדים. כמאי שמכיר אותם יודע גם איפה מחירון פרטי סוטה מהם, וזה חלק מחישוב הכמויות לא פחות מהמדידה עצמה.
שאלות נפוצות
מה זה אופני מדידה?
הכללים שקובעים לכל סוג עבודה את יחידת המדידה, את מה שמנכים, את מה שכלול במחיר ואת מה שנמדד בנפרד. בישראל הם חלק מהמפרט הכללי ומהמפרט המיוחד של כל פרויקט.
אפשר להשתמש בשיטה זרה בפרויקט בישראל?
אפשר, אם החוזה קובע זאת, ויש פרויקטים של חברות בינלאומיות שעושים זאת. אז צריך להיזהר במיוחד מסעיפים שבשיטה אחת כלולים ובאחרת נמדדים בנפרד, כמו טפסות.
איך יודעים איזה אופן מדידה חל על הפרויקט שלי?
מהחוזה ומהמפרט המיוחד, לפי סדר העדיפות בין המסמכים. כשאין הוראה, המפרט הכללי הוא הבסיס המקובל, אבל ראוי לכתוב זאת במפורש בכתב.
מה קורה כשהקבלן מודד אחרת ממני?
זה בדיוק מה שאופני מדידה מוצהרים אמורים למנוע. כשהכתב אומר לפי מה נמדד, הוויכוח עובר מ«כמה» ל«לפי מה», וזה ויכוח קצר יותר. עבודה של כמאי לפרויקטי בנייה מתחילה בהצהרה הזאת.
יש לכם פרויקט? ספרו לי בקצרה מה הפרויקט ומה כבר קיים. כשהפרויקט מתאים, אחזור בדרך כלל עם שאלות ממוקדות ועם הצעת מחיר בכתב.
לפנייה ולהצעת מחירעוד באתר
* נוצר בעזרת AI לצורך שיווק, להמחשה בלבד. התוכן לא נבדק על ידי יעקב אביטל ואינו ייעוץ מקצועי. יש לבדוק כל פרויקט לגופו על ידי כמאי מקצועי ומהנדס.